יום שני, 30 במאי 2011

ברק אובמה, "חלומות מאבי" - מחשבות





בתחילת 2009, ישר לאחר שהושבע ברק אובמה לנשיאות ארה"בהתמלא הפרונט של חנויות הספרים בארץ (ובטח גם בעולםבמגוון הספרים שכתבמתוכם בלטה האוטוביוגרפיה הזו, "Dreams from My Father", שהוצאה באותה שנה מחדש (ותורגמה לעברית ב2008, עם ההיסטריהאת התרגום לא קראתי)לא אגיד שברגע שראיתי את הספר התעוררה בי תשוקה עזה לקרוא דווקא אותו. יותר נכון יהיה לכתוב שכמות העותקים לא איפשרה לו להיעלם מעיניובעצם האמת היא שהייתי בחנות בשדה התעופה וחיפשתי ספר לקרוא במטוסאבל בכל זאת קראתי.

לא מעט תיאוריות קונספירציה חביבות הועלו לאחרונה בתקשורת,בהקשר של הנשיא האפרו-אמריקאיאלה הועלו לסדר היום בעיקר בהנהגתם של רפובליקנים פופולרים יותר או פחות כמו דונלד טראמפשדרנים ובלוגרים כאלה ואחרים שקרנם ירדהבמיוחד נהניתי לקרוא על תעודת הלידה המזוייפתולהתעמק באינספור הניתוחים הדקדקניים שנעשו לכל פיסת נייר ודיו של התעודהכדי להוכיח שהנשיא לא באמת נולד בארה"בועל כן אסור עליו לכהן (ע"פ החוקה האמריקאית). התענוג הגדול של אותו שבוע הייתה הטענה המקסימה ביופייהשהתעקשה שההודעה על חיסולו של אוסמה בן לאדן הייתה פיקציהותיפקדה למעשה לא כחיסולו של האפגני המזוקן אלא של החיטוטים בציציותיו של הנשיאהעילה להאשמה הקשה – התזמון המופלא בין שני המאורעות.

פוסט ראשון

זה לא הבלוג הראשון שלי. וגם לא השני. למעשה זה הבלוג הרביעי.
אבולוציית הבלוגים שלי הייתה מקבילה, במובן מסוים, לאבולוציית אתרי הבלוגים הפופולריים בעשור האחרון: שני הראשונים שלי פעלו תחת חסות ישראבלוג (אי שם ב2004 ו2007). השלישי נפתח לאחר שנים בקפה דה-מארקר (חדש חדש ב2009). האחרון כאן בבלוגר.
הנושאים שבהם כתבתי לא היו מגוונים במיוחד, וגם לא יצרו יותר מדי עניין. היו לזה סיבות רבות, כמובן (כמובן שזה לא שהבלוגים לא היו מוצלחים): אני לא השקעתי מספיק מאמץ, לא פירסמתי, לא כתבתי מספיק זמן, וכיוצא בזה.